#עוקבים_שואלים
שאלה:
סטודנטית בת 25, עם חוסר ביטחון, קושי בקבלת החלטות ואחרים, בשנה האחרונה גם התקפי חרדה. יודעת ומרגישה שחייבת טיפול ומישהו לפרוק מולו. הייתי בשנים האחרונות בטיפולים ארוכים יותר ופחות אצל מספר מטפלים שונים, שחלקם הרגשתי שלא הועילו ולא קידמו הרבה ומחלקם ממש נכוויתי, נפגעתי, ואף יצאתי מחזקת פחדים, חומות ומחסומים. מרגישה שאיבדתי אמון בפסיכולוגיה או שאולי משהו בגישה שלי שגוי, ואני חוששת ודוחה את הקץ לחפש מטפל/ת שאצליח להתחבר אליו/ה אבל בזמן שעובר מוצפת יותר ויותר.

תשובה:
אנונימית יקרה. תודה על השיתוף, נשמעת חוויה לא קלה ומתסכלת מאוד. (אכתוב בלשון נקבה לשם הנוחות, אך הכוונה לשני המינים) ראשית, חשוב לי להציע לך לנסות, עד כמה שניתן, לסמוך על האינטואיציות שלך. אני מנחשת שהיותך חסרת ביטחון ומתקשה בקבלת החלטות (כפי שאפיינת את עצמך), לבטח מקשה על ההבחנה בין האינטואיציות והתחושות האותנטיות שלך, בהן איבדת אמון בטיפול ונפגעת, לבין האפשרות שאולי משהו אצלך בגישה "שגוי", ושזה מה שבעצם פגם בטיפול. אז, מה שאת מתארת בהחלט יכול לקרות.
טיפול עשוי להיות תהליך כואב, מערער ומציף. ולפעמים, כשזה בא ביחד עם קשר טיפולי שלא מספיק התבסס, זה יכול לחסום את האפשרות להיעזר ואף להרגיש שהעלות הרגשית והמנטלית כאן עולה על התועלת.
…